בין חוק עבודת נשים לחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה

  • תביעות המוגשות בעיקר בגין התקופה של עד שישה חודשי עבודה
  • העברה הנטל בחוק שוויון הזדמנויות לאור הקושי בהוכחת אפליה
  • "מודל ההכתמה"- מרגע שההחלטה לפטר את העובדת הוכתמה בשיקולים הנוגעים להריונה או להיותה בטיפולי פוריות יש בכך בכדי להוות אפליה אסורה לפי חוק שוויון הזדמנויות.
  • ניתן לתבוע ולקבל סעד משני החוקים במקביל אך מלבד עמידה בתנאי חוק עבודת נשים יש להוכיח גם אפליה מטעמי הריון/מין/הורות כדי לזכות בפיצויי נוסף מכוח חוק שוויון ההזדמנויות. {עובדת שעבדה מעל חצי שנה פוטרה מגיע לה חוק עבודת נשים , אם המעסיק פיטר בגלל ההריון , אז הפסיקה אומרת שאפשר לתבוע גם את חוק עבודת נשים וגם את חוק שוויון ההזדמניויות בעבודה. למשל פס"ד הומסנסטרס בע"מ – אורית גורן. }

בין חוק עבודת

(חשוב!!) במסגרת חוק עבודת נשים הפיצוי בגין פיטורין הוא כסף עד ההריון, אבדן עבודה , דמי לידה על ה14 שבועות ועוד 60 יום עבודה בפועל ועוד 30 יום הודעה מוקדמת. כלומר, ניתן לומר שהפיצוי הכספי בגין חוק עבודת נשים גבוה הרבה יותר מחוק שוויון הזדמנויות. לכן מעסיקים עושים כל מאמץ כדי לא לפטר בגין חוק עבודת נשים.

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה הפיצוי על הפיטורין של אשה זה עד 120,000 ש"ח.

המשך: בין חוק עבודת נשים לחוק שוויון הזדמנויות

עובדת בהריון שעובדת במכולת פחות מ-4 עובדים, חוק שוויון הזדמנויות לא תקף עליה וגם חוק עבודת נשים לא תקף עליה אך עיקרון תום הלב מגן עליה. פס"ד מרגלית אפלבוים- ניצה הולצמן (יהיה במבחן) בית הדין הארצי אפילו טוען שזה מקרה קיצוני מאוד, משום שהיו שם הקלטות קיצוניות. היא עבדה רק 5 חודשים אז לא מגיע לה פיצויי מכוח חוק עבודת נשים ובמשרד הזה יש 5 עובדים אז גם לא מגיע לה פיצויי מכוח חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה אז בית הדין קבע כי הפיטורים היו חוסר תום לב ועל כן פסק לה פיצוי בגובה הנזק הממשי שנגרם לה: השכר עד הלידה והשכר שהפסידה. נחשב לפס"ד מאוד קיצוני כי ההקלטות היו מאוד בוטות.